מידע כללי על מטפסים

למטפסים שימושים נרחבים בגן הנוי. יתרונותיהם הרבים הופכים את הימצאותם בגינות הנוי לתוספת חיובית המוסיפה רעננות,פריחה,הצללה,הסתרה,הפרדה וכיסוי שטחי קרקע. חלקם גם יוסיפו ריחות נעימים קצב ואופי צמיחתם המהיר מאפשר להם להגיע גם אל מקומות שצמחים אחרים יתקשו להגיע אליהם,מטפסים הינם צמחים המתאפיינים לרוב בענפיהם הארוכים והרכים. רובם אינם מעוצים ולכן זקוקים לתמיכה כלשהי. המטפסים סיגלו לעצמם איברי צימוח שונים המאפשרים להם להתפתח. בין המטפסים יש חד שנתיים ורב שנתיים, יש ירוקי עד ויש נשירים,יש עשבוניים ויש מעוצים. המגוון הרב של המטפסים בא לידי ביטוי לא רק בבתי גידולם השונים או בטיפוסי תפוצתם אלא גם בביולוגיה של התפתחותם ובדרכי רבייתם. בהתאם למנגנוני הטיפוס, נוהגים לחלק את המטפסים למטפסי גבעול,מטפסי עלים ומטפסי שורש. כיצד הם מטפסים? גבעולים לטיפוס: צמחים מסוימים הינם בעלי גבעולים נכרכים. כך יערה,שעועית,תונברגיה,פנדוראה ואחרים. הקיסוס והאחז (פותוס) מצמיחים שורשים אדוונטיביים, לא אמיתיים. הם קצרים ובעלי כפתורי אחיזה חזקים בקצותיהם. גבעולי הגפן השעונית ואחרים מתפתחים בחלקם למבנה דק, חוטי בעל כושר הסתלסלות,אלה הקנוקנות. הקנוקנות נכרכות סביב גזעים,קורות וגדרות. קנוקנות הגפנית נאחזות באמצעות כריות אחיזה בקצותיהן. הקנוקנות נכרכות בעקבות מגע עם עצם מוצק. תגובה זו קשורה לתנועתיות בצמחים המתקיימת בעוד מצבים (למשל תגובה לאור). גם גבעולים וחלקי עלים מסוגלים לבצע תנועות אלו. תנועת הקנוקנות הראשונית היא תנועת פיתול-סיבוב קצה הקנוקנת לעבר העצם המוצק. בהמשך הקנוקנת מתפתלת ונכרכת סביבו. הצמיחה היא דיפרנציאלית. התאים הקרובים לעצם מתקצרים והרחוקים ממנו מתארכים. התוצאה – הסתלסלות כקפיץ הנשאר בצורתו גם לאחר סילוק העצם המוצק. עובדה מעניינת: בחצי כדור הארץ הצפוני, כל המטפסים נכרכים נגד כיוון השעון, בעוד אותם המינים כאשר הם גדלים בחצי הכדור הדרומי, נכרכים עם כיוון השעון, ואין יוצאים מהכלל. אם נערב ונשנה את כיוון הליפוף, המטפס לא יוכל לשנות את שעשינו אבל הצימוח החדש יחזור לדגם הקודם.